הסתערב

Hebrew

Borrowed from Arabic اِسْتَعْرَبَ (istaʕraba).

הִסְתַּעֲרֵב • (hista'arév) (hitpa'el construction)

(intransitive) to be Arabized, adopt Arab culture or language
- 2009, ירון הראל, סוריה, page 127:
  עם כיבוש ה אזור ה מכונה בִּלַאד אלשַאם על ידי ה ערבים ב מחצית ה ראשונה של ה מאה ה שביעית הסתערבו יהודי סוריה ו בין היתר סיגלו ל עצמם את ה לשון ה ערבית, ו בה דיברו משך מאות ב שנים.
  With the conquest by the Arabs of the area called Bilād al-Šām in the first half of the seventh century, the Jews of Syria became Arabized and, among other things, adopted for themselves the Arabic language and spoke it for hundreds of years.
(intransitive, military) to disguise oneself as an Arab for covert operations

Conjugation of הִסְתַּעְרֵב (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהִסְתַּעְרֵב action noun: הִסְתַּעְרְבוּת
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	הִסְתַּעְרַבְתִּי		הִסְתַּעְרַבְנוּ
	second	הִסְתַּעְרַבְתָּ	הִסְתַּעְרַבְתְּ	הִסְתַּעְרַבְתֶּם	הִסְתַּעְרַבְתֶּן
	third	הִסְתַּעְרֵב	הִסְתַּעְרְבָה	הִסְתַּעְרְבוּ
present		מִסְתַּעְרֵב	מִסְתַּעְרֶבֶת	מִסְתַּעְרְבִים	מִסְתַּעְרְבוֹת
future	first	אֶסְתַּעְרֵב		נִסְתַּעְרֵב
	second	תִּסְתַּעְרֵב	תִּסְתַּעְרְבִי	תִּסְתַּעְרְבוּ	תִּסְתַּעְרֵבְנָה¹
	third	יִסְתַּעְרֵב	תִּסְתַּעְרֵב	יִסְתַּעְרְבוּ	תִּסְתַּעְרֵבְנָה¹
imperative		הִסְתַּעְרֵב	הִסְתַּעְרְבִי	הִסְתַּעְרְבוּ	הִסְתַּעְרֵבְנָה¹
notes		Rare in Modern Hebrew.