ינק

Aramaic

יְנַק • (yᵊnaq)

Root
י־נ־ק (y-n-q)

יָנַק • (yanák) third-singular masculine past (pa'al construction, infinitive לינוק / לִינֹק, future יִינַק, imperative יְנַק)

Conjugation of יָנַק (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לינוק / לִינֹק action noun: יְנִיקָה passive participle: —
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	יָנַקְתִּי		יָנַקְנוּ
	second	יָנַקְתָּ	יָנַקְתְּ	יְנַקְתֶּם¹	יְנַקְתֶּן¹
	third	יָנַק	יָנְקָה	יָנְקוּ
present		יוֹנֵק	יוֹנֶקֶת	יוֹנְקִים	יוֹנְקוֹת
future	first	אִינַק		נִינַק
	second	תִּינַק	תִּינְקִי	תִּינְקוּ	תִּינַקְנָה²
	third	יִינַק	תִּינַק	יִינְקוּ	תִּינַקְנָה²
imperative		יְנַק	יִנְקִי	יִנְקוּ	יְנַקְנָה²
notes		Pronounced יָנַקְתֶּם and יָנַקְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.