From *qitīl-.
קְטִיל • (ktil) m (plural indefinite קְטִילִים, singular construct קְטִיל־, plural construct קְטִילֵי־)
Used for forming substantives and adjectives.
Number | Isolated forms | With possessive pronouns | |||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
State | Form | Person | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||||
singular | indefinite | קְטִיל | first | קְטִילִי | קְטִילֵנוּ | ||
definite | הַקְּטִיל | second | קְטִילְךָ | קְטִילֵךְ | קְטִילְכֶם | קְטִילְכֶן | |
construct | קְטִיל־ | third | קְטִילוֹ | קְטִילָהּ | קְטִילָם | קְטִילָן | |
plural | indefinite | קְטִילִים | first | קטיליי / קְטִילַי | קְטִילֵינוּ | ||
definite | הַקְּטִילִים | second | קְטִילֶיךָ | קטילייך / קְטִילַיִךְ | קְטִילֵיכֶם | קְטִילֵיכֶן | |
construct | קְטִילֵי־ | third | קְטִילָיו | קְטִילֶיהָ | קְטִילֵיהֶם | קְטִילֵיהֶן |
Number | Isolated forms | With possessive pronouns | |||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
State | Form | Person | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||||
singular | indefinite | קְטִילָה | first | קְטִילָתִי | קְטִילָתֵנוּ | ||
definite | הַקְּטִילָה | second | קְטִילָתְךָ | קְטִילָתֵךְ | קְטִילַתְכֶם | קְטִילַתְכֶן | |
construct | קְטִילַת־ | third | קְטִילָתוֹ | קְטִילָתָהּ | קְטִילָתָם | קְטִילָתָן | |
plural | indefinite | קְטִילוֹת | first | קטילותיי / קְטִילוֹתַי | קְטִילוֹתֵינוּ | ||
definite | הַקְּטִילוֹת | second | קְטִילוֹתֶיךָ | קטילותייך / קְטִילוֹתַיִךְ | קְטִילוֹתֵיכֶם | קְטִילוֹתֵיכֶן | |
construct | קְטִילוֹת־ | third | קְטִילוֹתָיו | קְטִילוֹתֶיהָ | קְטִילוֹתָם | קְטִילוֹתָן |
Gesenius, Wilhelm (1910) Hebrew Grammar, page 232, §84o