פיחד

Hebrew

Root
פ־ח־ד (p-kh-d)

From the root פ־ח־ד (p-ḥ-d); perhaps originally an intensive form of פָּחַד (pakhád), hence “to fear greatly”.

פיחד / פִּחֵד • (pikhéd) (pi'el construction)

This verb is rarely used in the past tense, with the synonym פָּחַד (pakhád) used instead.

Conjugation of פיחד / פִּחֵד (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְפַחֵד action noun: —
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	פיחדתי / פִּחַדְתִּי		פיחדנו / פִּחַדְנוּ
	second	פיחדת / פִּחַדְתָּ	פיחדת / פִּחַדְתְּ	פיחדתם / פִּחַדְתֶּם	פיחדתן / פִּחַדְתֶּן
	third	פיחד / פִּחֵד	פיחדה / פִּחֲדָה	פיחדו / פִּחֲדוּ
present		מְפַחֵד	מְפַחֶדֶת	מְפַחֲדִים	מְפַחֲדוֹת
future	first	אֲפַחֵד		נְפַחֵד
	second	תְּפַחֵד	תְּפַחֲדִי	תְּפַחֲדוּ	תְּפַחֵדְנָה¹
	third	יְפַחֵד	תְּפַחֵד	יְפַחֲדוּ	תְּפַחֵדְנָה¹
imperative		פַּחֵד	פַּחֲדִי	פַּחֲדוּ	פַּחֵדְנָה¹
notes		Rare in Modern Hebrew.