טפח

Hebrew

Root
ט־פ־ח (ṭ-p-kh)
2 terms

טָפַח • (tafákh) (pa'al construction)

Conjugation of טָפַח (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לטפוח / לִטְפֹּחַ action noun: טְפִיחָה passive participle: —
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	טָפַחְתִּי		טָפַחְנוּ
	second	טָפַחְתָּ	טָפַחְתְּ	טְפַחְתֶּם¹	טְפַחְתֶּן¹
	third	טָפַח	טָפְחָה	טָפְחוּ
present		טוֹפֵחַ	טוֹפַחַת	טוֹפְחִים	טוֹפְחוֹת
future	first	אֶטְפַּח		נִטְפַּח
	second	תִּטְפַּח	תִּטְפְּחִי	תִּטְפְּחוּ	תִּטְפַּחְנָה²
	third	יִטְפַּח	תִּטְפַּח	יִטְפְּחוּ	תִּטְפַּחְנָה²
imperative		טְפַח	טִפְחִי	טִפְחוּ	טְפַחְנָה²
notes		Pronounced טָפַחְתֶּם and טָפַחְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

טֶפַח • (téfakh) m (dual indefinite טפחיים / טִפְחַיִם, plural indefinite טְפָחִים)