בן

From Proto-Semitic *bin-.

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /ben/
• (Tiberian Hebrew) IPA^(key):
• (Biblical Hebrew) IPA^(key): /bin/

• Audio:

  (file)

בֵּן • (bén) m (plural indefinite בָּנִים, singular construct בֶּן־, plural construct בְּנֵי־, feminine counterpart בַּת)

1. son
2. (no longer productive) A direct male descendant.

   בן אדם ― bén-adám ― a human

   בן ישראל ― bén-yisraél ― an Israelite

3. A guy, a boy.
4. (no longer productive, construct state) Possessor of (knowledge, ability, etc.)

   בן דעת ― bén dá'at ― someone legally competent

   בן תורה ― bén torá ― someone devoted to the Torah

5. (construct state) Used in expressing the age of a man, a boy, or the referent of a masculine noun: age, aged.

   הוא בן שש. ― hú bén shésh. ― He is six years old.

   • Tanach, Genesis 7:6, with translation of Robert Alter:

     וְנֹ֕חַ בֶּן־שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וְהַמַּבּ֣וּל הָיָ֔ה מַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃

     Noah was six hundred years old when the Flood came, water over the earth.

   • 2011 September 28, Nir Hasson (ניר חסון), in Haaretz online:

     בית קברות בן 4,000 שנה שופך אור על י-ם בתקופת הברונזה

     bét-k'varót bén 4,000 shaná shofékh ór ál y-m bit'kufát-hab'rónza

     4,000-year-old cemetery sheds light on Bronze-Age Jerusalem

• In colloquial Modern Hebrew, the plural יְלָדִים is generally used to refer to children (of mixed or unknown sex) while בָּנִים is generally used to refer to boys.
• When constructing new forms, the Aramaic loanword בַּר (bar) is more common, e.g. בַּר דַּעַת (bar dá'at), בַּר קַיָּמָא (bar kayamá).

• אָבוֹת אָכְלוּ בֹּסֶר וְשִׁנֵּי בָּנִים תִּקְהֶינָה (avót akh'lú bóser v'shiné baním tikhéna)
• בֶּן אָדָם (ben adám, “human being”)
• בֵּן אַחַר בֵּן (ben akhár ben)
• בֶּן אֱנוֹשׁ (ben enósh)
• בֶּן בַּיִת (ben báyit, “roommate”)
• בֶּן בְּלִיַּעַל (ben bliyá'al, “roughneck, scoundrel”)
• בֶּן בְּרִית (ben brit, “ally”)
• בֶּן גִּיל (ben gil, “of age”)
• בֶּן דּוֹד (ben dod, “cousin”)
• בֶּן זוּג (ben zug, “spouse”)
• בֶּן זוֹנָה (ben zoná, “son of a bitch, motherfucker, badass”)
• בֶּן הַזְּמַן (ben hazmán, “contemporary”)
• בֶּן זְקוּנִים (ben zikuním, “youngest child”)
• בֶּן חוֹרִין (ben khorín, “freeman”)
• בֶּן טוֹבִים (ben tovím, “one from a good family”)
• בִּנְיָמִין (binyamín, “Benjamin”)
• בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (bne yisra'él, “Israelites”)
• בִּן לַיְלָה (bin láyla, “overnight”)
• בֵּן מֶלֶךְ (bén mélech, “prince”)
• בֶּן מִשְׁפָּחָה (ben mishpakhá)
• בֶּן עֲרֻבָּה (ben arubá, “hostage”)
• בֶּן פּוֹרָת יוֹסֵף (ben porát yoséf)
• בִּן רֶגַע (bin réga, “instantly”)
• בֶּן תּוֹרָה (ben torá)
• בֶּן תְּמוּתָה (ben tmutá, “mortal”)
• בֶּן תַּעֲרוֹבֶת (ben ta'aróvet, “mixed breed”)
• בֶּן תַּרְבּוּת (ben tarbút, “cultured person”)

בֵּן • (bén) m

1. a male given name, Ben

בָּן • (bán) (pa'al construction)

1. (rare, archaic) to understand.
   • Tanach, Psalms 5:2, with translation of the Jewish Publication Society:

     אֲמָרַי הַאֲזִינָה יהוה בִּינָה הֲגִיגִי

     amaráy ha'azína YHWH bína hagigí

     Give ear to my words, O LORD, consider my meditation.

בָּן • (ban)

1. (poetic or archaic) Form of בְּ־ (b'-) including third-person feminine plural personal pronoun as object.