שילח

Hebrew

Root
שׁ־ל־ח (sh-l-kh)

שילח / שִׁלֵּחַ • (shiléakh) (pi'el construction)

(transitive) to send out, expel
- Tanach, Genesis 8:8, with translation of the King James Version:
  וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ
  vay'shalákh ét hayoná me'itó
  Also he sent forth a dove from him
- Tanach, 2 Kings 17:25:
  :
  וַיְשַׁלַּח יהוה בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם
  vay'shalakh YHVH bahém ét ha'arayót vayihyú hor'gím bahém
  (please add an English translation of this quotation)
- Tanach, Proverbs 31:19:
  :
  יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר
  yadéha shil'khá vakishór
  (please add an English translation of this quotation)
- Tanach, Ecclesiastes 11:1, with translation of the King James Version:
  שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם
  shalákh lakhm'khá ál p'né hamáyim
  Cast thy bread upon the waters
(transitive) to free, allow to leave.
- Tanach, Exodus 9:1, with translation of the King James Version:
  שַׁלַּח אֶת עַמִּי
  shalákh ét amí
  Let my people go

Conjugation of שילח / שִׁלֵּחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְשַׁלֵּחַ action noun: שילוח / שִׁלּוּחַ
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	שילחתי / שִׁלַּחְתִּי		שילחנו / שִׁלַּחְנוּ
	second	שילחת / שִׁלַּחְתָּ	שילחת / שִׁלַּחְתְּ	שילחתם / שִׁלַּחְתֶּם	שילחתן / שִׁלַּחְתֶּן
	third	שילח / שִׁלֵּחַ	שילחה / שִׁלְּחָה	שילחו / שִׁלְּחוּ
present		מְשַׁלֵּחַ	מְשַׁלַּחַת	מְשַׁלְּחִים	מְשַׁלְּחוֹת
future	first	אֲשַׁלֵּחַ		נְשַׁלֵּחַ
	second	תְּשַׁלֵּחַ	תְּשַׁלְּחִי	תְּשַׁלְּחוּ	תְּשַׁלַּחְנָה¹
	third	יְשַׁלֵּחַ	תְּשַׁלֵּחַ	יְשַׁלְּחוּ	תְּשַׁלַּחְנָה¹
imperative		שַׁלֵּחַ	שַׁלְּחִי	שַׁלְּחוּ	שַׁלַּחְנָה¹
notes		Rare in Modern Hebrew.