סתם

See also: סת״ם and סתּם

Hebrew

Root
ס־ת־ם (s-t-m)

Same origin as Arabic صتم.

סְתָם • (stám)

(colloquial) just, simply, mere, ordinary.
סְתָם מַשֶּׁהוּ קָטָן ― stám máshehu qatán ― Just a little something
(colloquial) purposelessly: without a reason
זֶה לֹא קָרָה סְתָם ― ze lo qará stám ― It didn't happen without a reason
(colloquial) unspecial, ordinary
סְתָם אֶחָד ― stám ehád ― Someone unspecial

סָתַם • (satám) (pa'al construction)

Conjugation of סָתַם (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לסתום / לִסְתֹּם action noun: סְתִימָה passive participle: סָתוּם
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	סָתַמְתִּי		סָתַמְנוּ
	second	סָתַמְתָּ	סָתַמְתְּ	סְתַמְתֶּם¹	סְתַמְתֶּן¹
	third	סָתַם	סָתְמָה	סָתְמוּ
present		סוֹתֵם	סוֹתֶמֶת	סוֹתְמִים	סוֹתְמוֹת
future	first	אסתום / אֶסְתֹּם		נסתום / נִסְתֹּם
	second	תסתום / תִּסְתֹּם	תִּסְתְּמִי	תִּסְתְּמוּ	תסתומנה / תִּסְתֹּמְנָה²
	third	יסתום / יִסְתֹּם	תסתום / תִּסְתֹּם	יִסְתְּמוּ	תסתומנה / תִּסְתֹּמְנָה²
imperative		סתום / סְתֹם	סִתְמִי	סִתְמוּ	סתומנה / סְתֹמְנָה²
notes		Pronounced סָתַמְתֶּם and סָתַמְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

סֶתֶם • (sétem) m

סתם • (stam)